שאלון אפיון והכנה לעיצוב, שאני לא מתחילה לעבוד בלעדיו.

אפיון והכנה לעיצוב

רוצה לקוחות מרוצים? רוצה ליצור עיצוב שיענה על הצרכים?
שאלי הרבה שאלות, ואל תפחדי ממילים.

למה לחפור כל כך הרבה?
אני יודעת שיש לי נטייה לחשוב הרבה, לפעמים אומרים לי שיותר מדי… ואני אוהבת מילים, מחברות, פנקסים, עם או בלי שורות. אז במקום לרדת על עצמי מצאתי שאלה כישורים חיוניים וחוץ מלהיות משוררת בשאיפה, הם גם עושים אותי מעצבת יותר טובה. ואני גם מאד אוהבת לעזור (באמת), אז אני אסביר ואשתף בדיוק איך זה עובד לי.

3 תובנות שעוזרות לי מאד להתכונן לכל  עבודה, קטנה כגדולה:

1
לכל לקוח/ה יש המון ידע ומחשבות רעננות וחיוניות לגבי הארגון/העסק ולגבי הפרוייקט הספציפי שעל הפרק. בשלב הראשון בעבודה המשותפת, התפקיד שלי הוא לחלץ את הידע הזה. זו גם האחריות המקצועית שלי, והכלים העומדים לרשותי הם: הקשבה וכתיבה.
יתכן שללקוח/ה אין ידע בעיצוב, או אין שום רעיון חזותי בינתיים, אבל זה לא משנה בכלל.

2

 > החזון, המסר והתוכן קודמים לכל.

>> אחר כך החלטות שיווקיות.

>>> ורק אחר כך העיצוב – שצריך להתאים כמובן לחזון ולמסר, ולהחלטות השיווקיות.

לכן באחריותי לברר את הדברים האלה לפני שאני ניגשת לעיצוב. וגם כדאי לי לברר את הדברים האלה, אם אני רוצה לתמחר נכון, אם אני רוצה לשמור על עצמי ולהימנע מעבודה כפולה ומשולשת, מפרוייקט תקוע או מאיבוד כיוון.

3
הרבה פעמים ארגונים ועסקים פונים לשלב העיצוב לפני ניסוח מסודר של חזון ותכנים, ו/או ללא הכנה שיווקית מקדימה. זה יכול להיות מחוסר תקציב, חוסר ידע, חוסר סבלנות או חוסר זמן. ואולי יש עוד סיבות.

אז מה לעשות?
אני לא אשת שיווק, ולא יועצת עסקית. אני עצמאית מאז 2005, וגם יצא לי ללוות יוזמות ועסקים קטנים, ופרוייקטים שונים של ארגונים יותר גדולים. השאלון שאני משתפת כאן הוא סיכום, או תקציר, של הידע השיווקי שצברתי במהלך השנים, פשוט כי זה היה הכרחי. כמה פעמים נתקעתי והסתבכתי, או הסכמתי לעיצוב לוגו ככה באויר בלי הכנה מספקת, או ששותפים עלומים צצו פתאום עם דעות אחרות והכל נפתח, אחרי כמה סבבים של סקיצות. רציתי לשמור על עצמי עצמי מנפילות כאלה, וגם להיות יותר מקצועית והתחלתי לשאול. ורציתי להגיע יותר מוכנה לפגישות, לכן הכנתי לעצמי שאלון מסודר. שעובד אגב גם בסקייפ, אי-מייל ואפילו בטלפון!

בנוסף, לפעמים אני שולחת את השאלון הזה לפני פגישות, כ”שעורי בית”. ואני רואה שגם זו דרך טובה, הוא מעלה שאלות חשובות אפילו ללקוחות הכי מוכנים בעולם. אני חושבת שרובם מעריכים את החשיבה על הפרטים, ונכנסים לעבודה עם יותר בטחון בתהליך, ובי. למרות שזה תהליך עבודה שפיתחתי בעצמי החלטתי שהוא לא יהיה סוד מקצועי, ואשתף אותו לעולם. כאמור, אני לא מומחית בשיווק אבל כן שואפת להצטיינות בתהליך עיצוב – שזה אומר בעיקר – להבטיח, בלי לדעת בדיוק איך אעשה את זה, ולתת בסוף תוצאה טובה, יצירתית ומשמחת, שתענה על הצרכים. אז לזה מכוון כל השאלון, שיהיו לי כמה שיותר חומרים וכיוונים לעבודה, כמה שיותר מידע על הצרכים והרצונות. יש גם שאלות מיוחדות שאני שואלת אם את/ה בתהליך של עיצוב ובניית אתר – כדאי לקרוא אם זה המצב.

** אחרי השאלון, בסוף הפוסט, יש גם בונוס – קטע שתרגמתי שמדבר על “חשיבה של מעצבים” כדרך לפתרון בעיות גם בתחומים אחרים. ומהי אמפתיה, ואיך ללמוד את הקהל באמת.

אשמח מאד לתגובות, הערות, תיקונים והגיגים שלכן/ם.

אז הנה הוא, השאלון שלי

החלק השיווקי

1. על הארגון או העסק

מה המוצר / השרות שאת/ה מציע/ה?

רקע כללי על העסק / הארגון, הצוות, היסטוריה בקצר-צרה.

מטרות וערכים מרכזיים

הסבר קצר על המבנה הארגוני והצוות. אם היו שינויים גדולים לאחרונה או בכלל, כדאי לדעת.

2. חידוד החזון והמסר

מה המסרים המרכזיים?  

מה התועלת במוצר או השרות שלי? (או: מה אני מבטיח/ה לקהל שלי)

מה מיוחד ושונה מאחרים, מה הבידול שלי?
סלוגן אם יש
“משפט מעלית”: הסבר קצר וממוקד, מסקרן ומעורר – זה הסבר שנוכל לתת גם אם נקרית לנו פגישה של מספר דקות עם לקוח פוטנציאלי, כמו למשל בעת נסיעת מעלית.

3. קהל היעד

מיהם קהלי היעד שלך?  למי מיועד המוצר/השרות?

נא לפרט אם יש מספר קהלי יעד.

איפה פוגשים את קהל היעד – באיזה פלטפורמות הוא מסתובב?

האם יש אסטרטגיה שיווקית ואסטרטגיית תוכן קיימת, קמפיינים קיימים או מתוכננים.

דוגמאות:

מיהם המשתתפים / המוזמנים לכנס, תערוכה, ארוע?

האם אנחנו עובדים מול מנהלי בתי”ס או מדריכי נוער? 

האם זה מיועד לעובדים סוציאליים שמפנים את המשפחה לטיפול, או למשפחה עצמה שתפנה אלי לטיפול?

האם פונים לא/נשים מהארץ, מחו”ל או גם וגם?

אילו שפות צריכות להופיע בלוגו, ובחומרים השיווקיים?

האם אני פונה ללקוחות פרטיים, עסקים קטנים או לחברות גדולות?

מדיה

מודעה מודפסת – האם הפרסום בעיתונות או מחולק ביד, בדואר, תלוי בלוח?

האם זה פלייר לפייסבוק? לוואצפ? לשליחה במייל? האם זה מלווה בשיחת טלפון לפני או אחרי? 

באיזה רשתות חברתיות יש פעילות?

4. השוק – המתחרים.
מי הם ומה הם עושים, ואיך נראים החומרים שלהם.

זה בסדר גמור וטוב שיש תחרות, יש עבודה לכולם. המידע הזה חשוב כדי שנוכל לבדל ולבלוט ביחס למתחרים.

הכנה לעיצוב

אלה “שאלות החילוץ” שבודקות מכל מיני כיוונים, מה יש ללקוח/ה בראש.

5. אוירה
מה רוצים לשדר – האוירה שעוטפת את המסר
איזה רושם את רוצה לייצר? מה זה אמור לשדר?

מה את רוצה שיחשבו כשיראו את הלוגו/האתר/המוצר שלך?
ממה צריך להיזהר, איך לא כדאי שזה ייראה? (שאלת רשות. לדוגמה: שלא ייראה בריאותי מדי, שלא ייראה ניו-אייג’י, שלא יהיה מתחכם. וכו’)

אפיינו במילים את האופי והחוויה הרצויה, לדוגמה:

זה אמור להיות: מצחיק / היי-טקי / כפרי / צעיר / אמנותי / יוקרתי / תל-אביבי / מתוק / ילדותי / עשיר / נקי…

זה אמור לשדר: מקצועיות / רצינות  / תחכום / בריאות / רוגע / נוסטלגיה…

(המילים כאן הן רק דוגמה, בבקשה למצוא את המילים שלך)

מה הפרוייקט הזה בשבילך?
מה אתה אוהב בפרוייקט הזה?

(שאלות בטא. טרם נוסו בהרחבה. שמתי לב שלפעמים רשימת המילים שיוצאת היא די נדושה – מקצועי, היי-טקי, צעיר – וחשבתי על כיוון שיוציא מילים אחרות, יותר אישיות ופחות קלישאות).

6. כיוון עיצובי (לא חובה)

האם יש מבחינת עיצוב כיוונים ספציפיים שחשבת עליהם?

צבעים?

סגנון (איור/צילום)

משהו שראית ואהבת? אשמח לראות דוגמאות.

7 . אפיון – מה הפריט המבוקש שצריך לעצב?

לפעמים זה לא ברור מראש, ואפשר להחליט את זה רק אחרי השיחה השיווקית, לפי המטרות וקהלי היעד.

רשימה עיקרית של פריטי עיצוב:

לוגו (חתימה למייל, נייר מכתבים)
אתר

דיגיטלי

קאבר, פוסט, נראות ברשתות חברתיות באופן כללי.

פלייר אלקטרוני, יכול להיות גם אינטראקטיבי ועם קישורים.

חומרים מודפסים

כרטיס ביקור

פלייר / ברושור

חוברת

פולדר/תיקייה

נוכחות ברשת – האם יש או מתוכננים לקום אתר / בלוג / דף פייסבוק / אינסטגרם ?

האם יש רשימת תפוצה, ניוזלטר?

ניתן לתכנן בשלבים, כמובן גם לפי המשאבים. אבל כדאי להחליט מה נכון לעכשיו, לפי התכניות העתידיות.

8 . נוהל עבודה – שאלה ממש ממש חשובה!! לא לשכוח לברר!!

מול מי בארגון מתקיים תהליך העיצוב? – כלומר, מי מעיר את ההערות בתהליך? (התהליך כולל מספר סקיצות וסבבים של הערות ותיקונים – אך בכל סבב נדאג שההערות מגיעות מכל מי שמעורב בתהליך ומועברות בצורה מרוכזת)

אם ישנן אי-הסכמות בתוך הארגון, זה השלב שאני מקווה לשים לב לכך, לא אתקדם אלא אשקף את המצב ללקוח/ה, ויהיה צורך לעבודה פנימית ולקבל החלטות לפני שמתקדמים בעיצוב.

נקבע תהליך עבודה מסודר וברור, איך יתנהל ומי שותף לו. ולוח זמנים כמובן.

הבונוס

כתבה מאתר לשכת העיתונות האירופית, שמציגה את הנושא הזה בדיוק – איך להתחבר לקהל שעבורו אנו מעצבים, וללמוד את הצרכים שלו באמת. המתודולוגיה הזאת, שבאה מתחום העיצוב, יכולה לשמש גם לתכנון בפלטפורמות אחרות, תרגמתי את הדברים מתוך ראיון עם Tran Ha מבית הספר לעיצוב באונ’ סטנפורד. במקרה הזה היא לימדה איך להשתמש במתודות של מעצבים כדי לפתור בעיות מתחום העיתונות.

לשכת העיתונות האירופית משקיעה בפיתוח עיתונות חדשה, ויש גם הרבה הדרכות שחלקן נוגעות לתחום העיצוב, כדאי להציץ באתר Learno

בניית אמפתיה עם המשתמשים היא מצעדי המפתח הראשונים שנכללת בכל מתודולוגייה עיצובית. מדוע אמפתיה היא כה חשובה?

כדי לחשוף צרכים שלא נענו וליצור מוצרים או שרותים אפקטיביים באמת, עלינו להבין את הבעיות ו/או החוויה מנקודת מבטם של האנשים שעבורם אנחנו יוצרים. זה נכון בלי קשר למה שאנחנו מפתחים…. אנו חיים בעידן של הצפת מידע. כדי לבלוט בתוך הרעש וליצור קשר עם הקהל בדרך משמעותית, עלינו להכיר את מי אנו שואפים לשרת, ההרגלים שלהם, מה חשוב להם ואיך נוכל לתת להם ערך ייחודי.

איך להתחבר ולהבין באופן משמעותי את הערך שאנו יכולים להביא לקהל שלנו?

חשוב לציין, שבניית אמפתיה עם המשתמשים והקהל לא אומר פשוט לשאול אנשים מה הם רוצים. זה שונה גם מלהשיג נתונים דמוגרפיים אודותיהם, לקיים קבוצות מיקוד או מחקרי שוק. אמפתיה מכוונת ללמוד בצורה מעמיקה על המשתמשים או הקהל עצמו: זה יותר מי הם, ופחות מה הם חושבים עליך או על הארגון שלך או על רעיון מסויים.

מה הופך מתודות של חשיבה עיצובית (design thinking)  אפקטיבית ומבדיל אותה משיטות אחרות לפתרון בעיות?

במקום להתמקד במטרה הסופית או הרעיון, אנחנו מתחילים עם המשתמש והצרכים שלו. במקום למהר להגיע לפתרונות, אנו מפנים זמן להבין את הבעיה ולבנות אותה בדרך שתיצור אפשרויות חדשות. במקום לבזבז את כל הזמן והמאמץ ביצירת פתרון מושלם אחד, אנו בודקים אפשרויות רבות בדרכים איטרטיביות ובסיכון נמוך.

 קישור לראיון המלא באתר לשכת העיתונות האירופית

המאמר הזה מצא חן בעיניך? אולי גם אחרים ישמחו לקרוא, אפשר לשתף מכאן:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב linkedin
LinkedIn