הסיפור תמיד חשוב, בכל פרוייקט.
להבין ולהכיר את הסיפור עוזר לי מאד להתחבר לאנשים, לתכנים ולצרכים, הוא לפעמים המניע של כל העניין. הוא מחבר את הפרטים, חושף ומעלה רגשות, ויכול גם להניע לפעולה.
אין ספק שאם עוסקים בתוכן ובמידע, קשה לעבוד בלי סיפור.
אבל איך לספר את הסיפור?
יש המון מרכיבים – מילים ותמונות. קומפוזיציה, מקצב.
פנים ושמות, פריטי לבוש וכתובות. מהי טביעת האצבע הייחודית לכל דמות, מה המאפיין שאבחר להציג?
איך לספר סדרה של סיפורים בלי לשעמם?
מה חייבים לספר? מה רוצים להחריש? ומה בכלל ההקשר?
הנה מקבץ מעורר מחשבה וקצת מפתיע: 3 דרכים לספר סיפור.
1. פנים ושמות – קמפיין אמנסטי למען זכויות האבוריג’ינים
Amnesty הובילה את הקמפיין, הקורא לממשלות להכיר בזכותם של האבוריג’ינים לחיות באדמות שלהם בתוך קהילותיהם, מבלי לשלול מהם שרותים חיוניים.
מרכיבי הסיפור כאן הם המיידיים ביותר – שם, פנים (צילום פורטרט קרוב), ותמונת האדמה שאליה שייך האיש/אישה שבסיפור.
התחושה היא ממש לעמוד פנים אל פנים מול האדם שבתמונה, אני רואה אותו והוא מדבר אלי.
הקמפיין כלל אתר, כרזות, חוברות. אפשר להתרשם איך הקמפיין משתמש בסיפור אישי, למשל המילים הבולטות I AM, ואיך העיצוב מעביר את הסיפור.
Inkahoots – סטודיו אוסטרלי ותיק מעל 20 שנה, שלקוחותיו הם ארגוני קהילה וחברה בלבד. מתוך כבוד לתהליך היצירתי, ומן הסתם גם לאדם, ומתוך ערכים סוציאליסטיים, הסטודיו מתנהל בצורה לא היררכית. הם התחילו כקולקטיב של אמנים מורדים, שיצרו כרזות בהדפס משי במרתף משותף, והתפתחו לסטודיו רב-תחומי לעיצוב, אשר ממשיך גם כיום להאבק לשינוי חברתי דרך תקשורת חזותית.
2. קול ההמון – CrowdVoice
פרוייקט חדש ומרתק של אינפו-אקטיביזם (אינפו-מה? מילון מונחים)
זוהי פלטפורמה מבוססת משתמשים, שעוקבת אחר סיפורי מחאה עכשויים מהעולם. הסיפורים נקראים באתר הזה “קולות” – voices – והאתר שואף לשמש מגבר לקולותיהם של סוכני השינוי בעולם.
האתר עוקב באופן יום-יומי אחר קולות של מחאה על-ידי איסוף דיווחים ממקורות שונים ויצירת סיפור שלם.
התוכן כולל: עדויות ממקור ראשון, וידאו, בלוגים, דיווחי חדשות ותמונות. דיווחים של אזרחים מצטלבים עם דיווחים מאתרי החדשות הגדולים, והתוכן החם ביותר “צף” למעלה לפי מדד של בחירות הקהילה. המטרה: יצירת מודעות לתנועות עכשוויות לצדק חברתי ברחבי העולם.
אפשר לראות את הסיפורים פרושים על ציר הזמן, כפיד של חדשות בסינון לפי סוג התוכן, וגם את הנתונים באינפוגרפיקה פשוטה.
מאיר עיניים בכל המובנים.
3. מאפיינים ייחודיים באמת – פרוייקט Holley Portraits
האמן-מעצב Daniel Eatock מציג פרוייקט מתמשך, שקרוי על-שם “ממציא השיטה” חברו Richard Holley – דיוקן עצמי טיפוגרפי המכיל 3 מאפיינים ייחודיים לאדם: כתב יד, טביעת אצבע וסיפור אישי.
למה זה כל כך מקסים בעיני?
קודם כל הזיהוי והשילוב של שלושת המאפיינים האלה, שבאמת אין שניים כאלה זהים.
רואים את האנשים בלי לראות אותם. יש משהו מאד אישי בכל “תמונה”, ומאד מזמין, לדעתי.
אפילו בלי לקרוא את הסיפורים יש כאן תוצר חזותי מקסים ועשיר, שעובד לרוחב – דווקא הכמות יוצרת מגוון ועושר.
אני חושבת שזה אדיר, ליצור משהו כל כך מושך וכל כך מזמין וייחודי, שהנתונים מוגשים בו כמו מתנה והטקסט הוא לא רק מעמסה.
לא יודעת אם הסברתי את עצמי, בכל מקרה הם נהדרים, והנה בא עוד אחד:
אבח
